מזונות קטינים


1 דקות קריאה

לצורך המחשה להלן דוגמא לזוג הורים (משה ואלינור) יהודיים להם 3 ילדים (אבי, שונית, ראובן) בקבוצת גיל שונה 

א. כללי: על פי חוק, הורה חייב במזונות ילדיו. במדינת ישראל, אדם יהודי חייב בשני סוגי מזונות: מזונות הכרחיים ומזונות מדיני צדקה. חובת המזונות היא על האב ולא האם
 המשפט העברי קובע באופן יסודי וברור כי החיוב המשפטי במזונות הילד חל על האב ולא על האם ככל שמדובר בצרכים הכרחיים. לעניין החיוב במזונות קיימות שלוש קבוצות גילאים: 0-6, 6-15 ו- 15-18. קבוצה ראשונה תקבל תשלום מזונות מלא מהאב, כאשר חובתו לשלם את מלוא המזונות היא מוחלטת. קבוצה שניה תקבל מהאב את הצרכים ההכרחיים, כאשר חובה זו, גם היא מוחלטת. קבוצה שלישית, בעבר, לא הייתה על האב חובה לשאת בתשלומי המזונות עבור צרכים הכרחיים, אך עם השנים הורחבה חובתו של האב, וכיום שוב אנו עדים לתחילתה של פסיקה חדשה רק לאחרונה המשווה בין חובות ההורים בתנאים מסוימים. 

החובה לספק מזונות לילד מכוח הדין האישי החל על יהודים תמה, כאמור, בגיל 18, (למעט תקופת שרות צבאי סדיר) עם זאת, לגבי ילד בגיר קיימת חבות מזונות במקרים שבהם אינו יכול לספק את צרכיו.
זהות התובע: תביעת מזונות הקטין מוגשת על ידי הקטין באמצעות אפוטרופוס הטבעי או ההורה המשמורן.

מהם צרכים הכרחיים: בית המשפט קבע שהצרכים ההכרחיים הם הצרכים המינימליים המתייחסים לצרכים של ילד בכלל, ולצרכים של הילד הספציפי שעניינו נדון, כגון: צורך בהוצאה רפואית מסוימת. צרכים הכרחיים של ילד בכלל הם: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, הוצאות רפואיות הכרחיות, דמי טיפול אצל ילדים רכים בשנים. יחד עם זאת בתי המשפט הרחיבו לא פעם את המונח "צרכים הכרחיים" כשמדובר באב אמיד ולהפך. בפועל, ככל שמשמעות המונח "צרכים ההכרחיים" רחב יותר, כך יגדל הנטל על האב, וככל שהמשמעות שלו תצומצם - כך יקטן הנטל על האב. ההבדל בין צרכים הכרחיים (כגון מזון) ולבין צרכים שאינם הכרחיים מתבטא, לדוגמה, בהבדל שבין רכישת ביגוד בסיסי לבין רכישת ג'ינס ממותג. באשר למדור (קורת גג), הפסיקה קבעה כי חיוב האב בתשלום עבור מדור יהיה פועל יוצא של מספר הילדים, כל עוד אלינור נשארת בדירה המשותפת הרי ששלושה ילדים הם שווה ערך בעצם ל-50% של אב בדירה, ובכל מקרה חייבת להיות התאמה בין הדירה בה התגוררו הקטינים בתקופה שלפני הפרידה לבין הדירה החדשה, מבחינת גודלה, מיקומה, איכות המגורים בה וכיו"ב.דמי טיפול: חובת המזונות של האב כלפי הילדים כוללת גם את החובה לטפל בילדים, ולכן הוצאות הטיפול בילדים מהווים חלק מתשלום המזונות. מאחר שהאם היא זו שבדרך כלל מטפלת בילדים, היא זו שזכאית לקבל דמי טיפול מן האב (כחלק מחובתו לשלם את הוצאות הטיפול בילדים). הטיפול יכול להיעשות על ידי האם במישרין ויכול שייעשה על ידי צד שלישי, כגון: מעון או מטפלת. כיום נהוג שדמי טיפול ישולמו על אבי בלבד שהינו קטן מגיל 11. טרם הוכרעה השאלה אם דמי הטיפול נכללים במסגרת "צרכים הכרחיים" או לא. המזונות ההכרחיים לא כוללים מדור ואחזקת מדור, צרכים לא הכרחיים נחשבים ל"מזונות מדיני צדקה" וכוללים בין היתר: חוגים, דמי כיס, צעצועים, בילויים, חופשות, מתנות לימי הולדת, חגיגות בר מצווה ובת מצווה, ימי הולדת, וכד'. שיעור המזונות מדיני צדקה נקבעים על פי רמת החיים לה הורגלו הילדים לפני הפרידה, ובדיקת השתכרות ההורים. בשונה מן האב, על האם לא תחול חובת המזונות מכוח דיני צדקה אלא אם היא מסוגלת קודם כל לפרנס את עצמה. הוצאות חינוך: הוצאות חינוך על גן חובה ובית ספר נחשבות בדרך כלל כצורך הכרחי, אך האם ההוצאות של גן והצהרון של אבי לא ייחשבו לצרכים הכרחיים כמו: חוגים, לימודי העשרה, לימוד נהיגה וכו' לפי גישה אחת שאומרת כי שהיית הקטין במעון הנה בגדר צורך התפתחותי עבורו, ולפיכך יש לחייב את אב על התשלום למעון במלואו כצורך הכרחי, בעוד שצהרון לא נתפס כצורך הכרחי כי מטרתו משרתת את אלינור המעוניינת לעבוד במשרה מלאה, ולכן לא תחול חובת המזונות לגבי חלק זה על האב. גישה שנייה אומרת כי הוצאות חינוך הן אמנם צרכים חיוניים, אך אין הם צרכים בסיסיים של קיום, שני ההורים יחויבו בהם מכוח מדיני צדקה, כאשר הוצאות אלו כוללות: מעון, מטפלת, צעצועים וכו'.
 בכל מקרה, ביהמ"ש יתחשב בזכויות המיוחדות וההנחות המוענקות למשפחות חד הוריות. וגם ביהמ"ש ייקח בחשבון מענקים שונים כגון: "מענק לימודים" המשולם על ידי ביטוח לאומי. הוצאות אחזקת המדורלמעשה מדובר בעלות אחזקת הבית בו מתגוררים הקטינים עם ההורה המשמורן. הוצאות אלו כוללות: חשמל, מים, ארנונה, טלפון, ועד בית, כבלים, גז וכו'. גם כאן קיימות מספר גישות: חלק מהשופטים יוסיפו לתשלום חלק יחסי מהוצאות אחזקת המדור, וחלק ללא הוצאות אחזקת מדור כלל. הוצאות רפואיות: מתחלקות להוצאות רפואיות הכרחיות והוצאות שאינן הכרחיות. הוצאות רפואיות כגון משקפיים או מכשירי שמיעה, שהן הכרחיות לקטין מבחינה רפואית, יחשבו לצרכים הכרחיים ולכן יחולו על האב. הוצאות שאינן בגדר צרכים הכרחיים, כגון אורתודנט או ניתוח קוסמטי, יחולו על שני ההורים מדיני צדקה.
ב. השתכרותו של האב ויכולת ההשתכרות של האב, ככלל, מזונות ילדים נקבעים על פי צרכי הילדים ולא על פי עושרו של האב. אך בפועל, כושר השתכרותו של האב משפיע על גובה המזונות ההכרחיים. לפיכך, בפועל בתי המשפט מרחיבים את הצרכים ההכרחיים במקרה שמדובר באב "עשיר" ומצמצמים אותם כשמדובר באב "עני", מה שיוצר מצב שמה שמוגדר כ"צרכים ההכרחיים" משתנה ממקרה למקרה על פי נסיבותיו. באשר ליכולת השתכרות של אב שאינה ממומשת (פוטנציאל השתכרות לא ממומש), לא אחת התעלמו בתי המשפט מן ההשתכרות בפועל של האב וקבעו את שיעור המזונות גם על פי פוטנציאל ההשתכרות שלו. אם האב הוא בעל רכוש, בית המשפט יתחשב בזה בבואו לקבוע את גובה מזונות הקטין. כך למשל, במקרה שבו האב מובטל ומתקיים מקצבה דמי אבטלה, אך יש בבעלותו תכנית חסכון בסכום נכבד בבנק, יפסוק בית המשפט לקטינים מזונות גבוהים, ולא לפי השתכרותו של האב מקצבת דמי האבטלה. בנוסף, חובתו של האב לעבוד במשרה מלאה לצורך סיפוק הצרכים ההכרחיים של הקטין. אך בדרך כלל לא יחייבו אב שעובד במשרה מלאה לעבוד שעות נוספות, גם אם משכורתו נמוכה. יש לציין כי אם כי בעבר האב עבד שעות נוספות, ובגלל שהפסיק הוא לא מסוגל לשאת בנטל המזונות, ידרוש ממנו בית המשפט להמשיך ולהשתכר כפי שהשתכר בעבר כאשר עבד שעות נוספות או כאשר עבד ביותר ממשרה אחת.
חובת המזונות כלפי בגיר בשירות צבאי סדיר
 בעבר לא היה נהוג לחייב במזונות כאשר הילדים הם בגירים. עם השנים התפתחה ההלכה, וכיום, בתקופה שבין תום הלימודים התיכוניים ועד תום שרות צבאי סדיר, מחויב האב לשלם מזונות בסך שליש מגובה המזונות שהיה משלם כאשר הילד היה מתחת לגיל 18. בתקופה שבה הקטין הגיע לגיל 18 וסיים תיכון וממתין לגיוסו לצה"ל, האב יחויב בשליש גם כן.
האם ניתן לוותר על מזונות הקטין?
 לעתים נוצר מצב שעל מנת לקבל גט, האם מוותרת במסגרת הסכם הגירושין על מזונותיו של הקטין. יש להדגיש, כי אין כל משמעות לויתור כזה והוא איננו מחייב את הקטין. המשמעות המעשית היא, שלאחר קבלת הגט, יכול הקטין להגיש תביעה למזונות נגד אביו באמצעות אמו כאפוטרופסות. יש לשים לב שהתביעה איננה תביעה להגדלת סכום המזונות, אלא תביעת מזונות חדשה שבה לא נדרשים הקטינים להראות שהיה שינוי בנסיבות חייהם שבגינו הם מבקשים מזונות גבוהים יותר. הסיבה היא שלמעשה הקטין עדיין לא דרש את מזונותיו מהאב, אלא האם עשתה כן במסגרת הסכם הגירושין והיא אינה יכולה  לוותר על זכויות הקטין.
הלכה למעשהסוף מעשה במחשבה תחילה
בפועל הגשת בקשה לישוב סכסוך במשפט הישראלי מהווה יריית פתיחה בהליך הגירושין. הליך של תביעת מזונות ילדים מהווה בדרך כלל חלק מכלל התביעות המוגשות בין בני הזוג ואיננו מנותק מהן. לכן ברור שכשפונים לעורך הדין בנוגע למכלול הסכסוך ובמידה ומגיעים להחלטה להגיש תביעות אזי מוגשת בין היתר תביעת מזונות הילדים במסגרת מכלול התביעות.
 יחד עם זאת, יתכנו מצבים בהם לא כדאי להגיש תביעות נוספות, לדוגמא: כאשר אין רכוש משותף לחלוקה, או כאשר האישה עובדת ומשתכרת ואינה מעוניינת לתבוע מזונות או במקרה שבו בני הזוג כלל אינם נשואים ו/או כבר גרושים ו/או לא חיים יחד. במקרים אלה תביעת מזונות הקטין מנותקת מיתר מערכת היחסים. מובן שניתן להגיש את התביעה גם כאשר בני הזוג עדיין חיים יחד תחת קורת גג אחת, וזאת במקרים בהם האב מתנכר לצרכיהם הכלכליים של הילדים ומפסיק לתת כסף לסיפוק צרכיהם כפי שנתן בעבר.

כך או כך עדיף ומומלץ להגיש את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגוריכם. יודגש כי בנושא של מזונות ילדים תנאי לדיון בתביעה בבית הדין הרבני הינו הסכמה של שני הצדדים. כך שבעל איננו יכול לכפות על האישה לדון בנושא מזונות הילדים בבית הדין הרבני.

לסיכום, להלן הנקודות המרכזיות:

  • האב חב במזונות ילדיו לפחות עד גיל 18, בין אם לפי הדין האישי ובין אם מכוח דיני צדקה. לאחר גיל 18 יחויב האב בשליש מגובה המזונות שהיה משלם לפני כן.
  • תביעת מזונות הקטין תוגש על ידי אימו כאפוטרופסות.
  • מזונות בגין צרכים הכרחיים עומדים כיום על סך של 1,150 ₪ - 1,250 ₪.
  • למזונות בגין צרכים הכרחיים יש להוסיף הוצאות מדור, הוצאות אחזקת מדור, הוצאות חינוך, דמי טיפול,הוצאות רפואיות והוצאות חריגות.
  • מזונות שנפסקו במסגרת הסכם הגירושין אינם מחייבים את הקטינים. הקטינים יכולים לתבוע במועד מאוחר יותר תביעת מזונות חדשה נגד האב, גם ללא צורך בשינוי נסיבות.

משרדנו מטפל בתביעות למזונות בגישה הוגנת המנסה לשמור על צרכי הילדים אל מול יכולות ההורים, הוגשה נגדך תביעת מזונות? רוצה להגיש תביעה למזונות ? , פני\ה אלינו עוד היום.